וּמִקְל֖וֹת הוֹלִ֣יד אֶת־שִׁמְאָ֑ם וְאַף־הֵ֗ם נֶ֧גֶד אֲחֵיהֶ֛ם יָשְׁב֥וּ בִירֽוּשָׁלִַ֖ם עִם־אֲחֵיהֶֽם׃ (ס)
און מִקלוֹת האָט געבאָרן שִמאָמען. און זײ אױך זײַנען געזעסן מיט זײערע ברידער אין ירושָלַיִם, אַקעגן זײערע ברידער.
מצודת דוד
ואף הם. ר״ל אף כי ישבו בגבעון מ״מ לפעמים ישבו בירושלים נגד אחיהם הנזכרים למעלה ושוה להם:
מנחת שי
שמאם ואף הם. ב' פסוקים מכסין בספרא וסימן שמאה המה (לעיל סימן ח'). שמאסהם (דין) וסי' ה"ה מ"ם וחד פסוק סימן המה ישאו את המשכן ואת כל כליו והם: